יום חמישי, 14 במאי 2015

שום דבר אינו קבוע, מלבד ההשתוקקות למה שאינו שלך...



היא הייתה בת ארבע עשרה בערך להבין שבחיים שום דבר אינו קבוע, מלבד ההשתוקקות למה שאינו שלך...

באותם ימים השתקפו המאוויים בפרקי חיים מדודים, ארבעים וחמש דקות קצובות של אושר מתקתק, שהביאה הטלוויזיה לשיכונים בנווה צור. כל הרחוק והנכסף, דמויות בלתי מושגות שהתקיימו בתוך תיבת הקסמים, דיברו בשפה זרה, התנועעו בקלילות בין דילמות משפחתיות, אהבות נעורים ורגשות מוחצנים. דמויות שנעו בין עצב, שמחה, אהבה או כעס, בקצב מהיר, במסגרת הבטוחה של הפרק. ארבעים וחמש דקות לחלומות.



אף אחד בשכונת השיכונים לא השתייך לקבוצת בני המזל.
למעשה, לא היה דבר בנווה צור שיכול היה להתחרות או להוות תחליף למנת האושר שסיפקו החלומות. הטלוויזיה הייתה המקום הבטוח להתרגש, לחוות מרחוק מבלי להיפגע. להרגיש עצב מתוך ידיעה שכל מה שקורה במהלך הפרק יסתיים בשלום עם סיומו.
Shalhevet Zohar via ‎
הפקת והפצת ספרים אלקטרוניים
May 7 at 9:13pm ·
הטלוויזיה פרצה לחיינו לפני כמה עשורים ושינתה אותם לנצח.
מה קורה כשהפנטזיה הופכת לדרך חיים?
האם הטלוויזיה "מחנכת" אותנו ובעצם משנה את תפיסת המציאות שלנו?
בנושאים אלו בדיוק עוסק הספר "אהבה בשחור לבן" מאת סלמה שרה, דרך כתיבה רגישה ומרתקת אנו חיים את חייה של זהבה, בת למשפחת עולים שהפכה את הטלוויזיה למקום מפלט בטוח ולמציאות מקבילה.
ספר נהדר. המלצת הצוות לסופשבוע!
בהנאה



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה