הבלוג הזה קיים כדי שאתעד את יציאתו לעולם וצעדיו הראשונים של הספר שלי. התחלתי בידיעה שמדי חודש יוצאים לאור מאות ספרים (!) בבתי ההוצאה הגדולים, הוצאות בוטיק, מתווכי הוצאה ובאופן עצמאי.
הבנתי שכדי לפלס לעצמי דרך, אצטרך לחרוג מהרגליי ולהתחיל לשתף ולהפיץ, אבל חשבתי שזה ישאר ברמת החשיפה בבלוג או בפייס בוק. לא האמנתי שאביא את עצמי למפגשי שטח, למצבים של "מכירה".
היום, כשלושה חודשים אחרי הוצאת הספר, אני מוצאת את עצמי מגיעה למקומות או למצבים שלא חשבתי שאוכל להיות בהם ואפילו ליהנות (:
נכון שאין במקומות האלה שום דבר חריג או פורץ דרך, אך עבורי, אפילו כתיבה "שיווקית" על הספר בקבוצה מהווה חריגה ממנהגי, שהרי לימדו אותי היטב ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו"...
בחודש האחרון הוזמנתי לערב חשיפה שאירגנה עבורי אחת מהקוראות שלי. הגיעה קבוצת נשים מגוונת שקיבלה אותי בסקרנות ובפתיחות. ישבנו יחד מספר שעות ושוחחנו על תהליך הכתיבה, על הספר ותוכנו, וכל אחת מהן מצאה בו פנים שדיברו אליה.
זמן קצר אחרי אותו ערב התחלתי לקבל מהן תגובות. הספר צלח את מבחנן. הזדהו עם התקופה שעליה כתבתי (שנות ה-70), עם הדמויות, הסיפור והרגשות שהוא עורר - הן דוחקות בי להתחיל לכתוב את הספר הבא (:
ביום שבת האחרון השתתפתי ביריד אומנות ויצירה בכפר ורדים. זאת כבר היתה לי ממש חוויה מסוג חדש ! לשבת ליד דוכן קטן שעליו ספריי, מאחוריי כרזה הנושאת את שמי ותמונתי, כשעוברים ושבים עוצרים, שואלים שאלות, מתעניינים ואפילו מסכימים לקנות ספר חדש ולא מוכר מכותבת לא מוכרת !
אני שמחה שיצאתי למסע הזה... אילו ידעתי שכך יהיה, לא הייתי משתהה כל כך הרבה זמן !
הבנתי שכדי לפלס לעצמי דרך, אצטרך לחרוג מהרגליי ולהתחיל לשתף ולהפיץ, אבל חשבתי שזה ישאר ברמת החשיפה בבלוג או בפייס בוק. לא האמנתי שאביא את עצמי למפגשי שטח, למצבים של "מכירה".
היום, כשלושה חודשים אחרי הוצאת הספר, אני מוצאת את עצמי מגיעה למקומות או למצבים שלא חשבתי שאוכל להיות בהם ואפילו ליהנות (:
נכון שאין במקומות האלה שום דבר חריג או פורץ דרך, אך עבורי, אפילו כתיבה "שיווקית" על הספר בקבוצה מהווה חריגה ממנהגי, שהרי לימדו אותי היטב ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו"...
בחודש האחרון הוזמנתי לערב חשיפה שאירגנה עבורי אחת מהקוראות שלי. הגיעה קבוצת נשים מגוונת שקיבלה אותי בסקרנות ובפתיחות. ישבנו יחד מספר שעות ושוחחנו על תהליך הכתיבה, על הספר ותוכנו, וכל אחת מהן מצאה בו פנים שדיברו אליה. זמן קצר אחרי אותו ערב התחלתי לקבל מהן תגובות. הספר צלח את מבחנן. הזדהו עם התקופה שעליה כתבתי (שנות ה-70), עם הדמויות, הסיפור והרגשות שהוא עורר - הן דוחקות בי להתחיל לכתוב את הספר הבא (:
ביום שבת האחרון השתתפתי ביריד אומנות ויצירה בכפר ורדים. זאת כבר היתה לי ממש חוויה מסוג חדש ! לשבת ליד דוכן קטן שעליו ספריי, מאחוריי כרזה הנושאת את שמי ותמונתי, כשעוברים ושבים עוצרים, שואלים שאלות, מתעניינים ואפילו מסכימים לקנות ספר חדש ולא מוכר מכותבת לא מוכרת !
אני שמחה שיצאתי למסע הזה... אילו ידעתי שכך יהיה, לא הייתי משתהה כל כך הרבה זמן !
