יום שני, 1 ביוני 2015

מחליף ידיים..


לפני מספר ימים קיבלתי עותקים ראשונים של הספר המודפס, ופתאום זה מוחשי יותר.
כספר אלקטרוני, אני עוד לא יודעת מה קורה אתו, רק בעוד חודשיים בערך אקבל נתונים מהחנויות המקוונות, אם וכמה מכירות היו... אבל הספר המודפס זוכה להתעניינות מידית. לא התאפקתי, צילמתי את הספר שלי מונח על תיקה של אחת מהקוראות הראשונות שקנו את הספר. מלהיב !
עכשיו אני מחכה לתגובות. אני יודעת שזה לוקח זמן... צריכים להכיר, צריכים לקרוא, לא כל אחד יאהב ולא כל אחד יגיב.  

כל מה שרציתי היה להוציא אותו, לתת לו חיים. אבל עכשיו, אחרי שעשיתי את הצעד הראשון, אני רוצה יותר: שיקנו, שיקראו, שיאהבו.
עכשיו אני מסתכלת אחורה ויכולה לראות את הקו המחבר בין הילדות שלי בשכונת העולים "צור-שלום", את תחושת הניכור וחוסר השייכות, ואת הדרך הארוכה (מדי) להעז ולהשמיע קול.
השלב הבא יהיה, מן הסתם, להאמין שיש מי שמעוניין לשמוע...
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה