ספרה של שרה סלמה
אמנם נקרא "אהבה בשחור לבן" אך הספר עטוף בצבעים לרוב. צבעי
הערים השונות בישראל, צבעי הארצות השונות. צבעי ראשית
התארגנותינו לעם, כמעט
כבימי משה, ועד
האספינו, ועדיין.
מן השכונה הראשונה,
דרכה הכירו העולים את הארץ ,עד לעיר הגדולה. תהליך זה מתמזג
עם תהליך התערותה של
המספרת בישראל, עד יכולתה למצות את כשרונה באהבה
בצבעים.
אנו יכולים לראות דרך
עיניי הספר את שינוייה של הארץ מכל הבחינות. כן, וגם כיצד עברנו
מטלוויזיה בשחור ולבן לטלוויזיה צבעונית.
עקבתי אחרי שרה
מצעדיה הראשונים. ההתעקשות, ההתקדמות, הובילו אותה קדימה ; דף
אחרי דף, סיפור רדף
סיפור והדפים והסיפורים הפכו לספר.
יש משהו הורי בתחושה
שהיית שותף בתהליך ההיווצרות. וגאווה
.ואפילו אושר.
יופייה החיצוני
והפנימי התמזגו להרמוניה ויצרו סימפוניית חיים סוערת. התפתחותה
הרוחנית עוטפת את כל
היותה ומובילה אותה למעלה. קשה לי לשכוח את המפגש הראשון
עימה, כאשר נכנסה
לחדר והאירה את כולנו בנהרת זהב.
אורה זה מוסיף ומלווה
אותה לאורך כל הדרך.
אורה אילן
כשכתבתי את 'אהבה בשחור לבן' לא ידעתי שאני כותבת לז'אנר הרומנטי 
